<h1>ראבי"ה סימן תתס"ח</h1>
<h2>דף טז.</h2>
עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ותניא בגמרא אם יש שם זקן וחכם אומר זקן חכם ואם לאו [אומר חכם ואם לאו] אומר אדם של צורה, פירוש תלמיד ולא גמיר כחכם, כדגרסינן במועד קטן [ט' ע"א] הללו בני אדם של צורה [הם] זיל לגבייהו דליברכוך, אי נמי יש לפרש יחיד שעומד בפרץ לדורו, כדפרישית בפרק קמא גבי איזה יחיד בירושלמי [פ"ב ה"ב] תני ושפל ברך נח לתשחורת ורגיל בחכמה ורגיל באגדה ויש לו בית ושדה וכו' ואם אין [להן מעמידין] כל מה שירצו. אמר רב אדא בר אהבה כל אדם שיש בו עבירות ומתודה ואינו חוזר בו דומה לטובל ותופס שרץ בידו וכו'. נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה אמר רבי אלעזר זה שליח צבור שאינו הגון. גרסינן בפרק שני דמכלתין בירושלמי [ה"א] רב אחא בשם רב אין תענית עכשיו אמר רבי יוסי אילין תענייתא דאנן עבדין לית [אינין] אמר ליה כן אמר רב כל תענית שאינה נעשית כתיקונה עליה אמר הכתוב נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. ותו גרסינן התם [ה"ב] יענך ה' ביום צרה. מיכן אמרו המתפלל ואינו נענה צריך תענית אמר רבי מנא [רמז] לתלמיד חכם הוא שאדם צריך לומר לרבו תישמע תפלתך. ובדוכתא אחרינא [עי' ברכות פ"ד ה"ג] גרסינן בירושלמי צריך לומר תעתר, וכן שמעתי דנוהגין לומר כן בארץ לומברדיאה לשליח צבור אחר שגומר תפלתו.
